למכור זו כן מילה גסה?

פרסומות לא משפיעות עלי

פעם היינו יושבים מול הטלוויזיה וצופים בחדשות או באיזו סדרה ובין לבין הופיעו פרסומות. אז המסך הטלויזיוני היה כמו אלוהים, כולם סגדו למה שהופיע בו. לכן, כשראינו איזה חטיף או משקה שהופיע על המסך יושב על המדף ממש פה במכולת השכונתית, מיהרנו לקנות אותו.

היום אנחנו צורכים הרבה יותר פרסומות, ובכל מקום מופצצים בהן - במחשב, בטלווויזיה, בטאבלט ובפודקאסטים.

כבר אין לנו, כצרכנים, את ההתלהבות הראשונית לשמוע על עוד מוצר ואין לנו יכולת להכיל כל כך הרבה אינפורמציה.

חברות הפירסום, שמתחרות על תשומת הלב שלנו, הפכו לאויב.

תחושת הזילזול בנו, כצרכנים, עלתה. הרי כמה אפשר כבר לשמוע על עוד מוצר חדש? כמה מוצרי קוסמטיקה כבר אפשר לזכור ומה בדיוק כל מוצר עושה?

רוב החברות בשוק היום כבר הבינו את זה - הם אינם מזלזלים עוד באיטלגנציה שלנו כצרכנים בהבטחות מכוסות באותיות קטנות בתחתית המסך. הם מודעים לכוח שלהם ובוחרים להעביר לנו סיפור - ככה ההתנגדות הראשונית לפרסומת דועכת והקשב גדל.